ביקור בגליל עליון

פתיחת היום במושב חוסן הציורי מרחק כמה דקות ממעלות להכרות עם בריאן שהזמין אותי לבקר אצלו ולהתרשם מהצימרים שלו. בין נוף ההרים הירוקים לוואדי, במתחם 2 בקתות עץ רומנטיות לזוגות אוהבים. מחוץ לכל אחת מהבקתות גינה ירוקה ומטופחת, בין הבקתות מדשאה ירוקה, תאורת גן צבעונית, פינת מנגל פרטית לכל בקתה, ערסל זוגי, פינת ישיבה נוחה מעץ, מרפסת נוף פרטית לכל בקתה וגינת צמחי תבלין ותה.

משם נסענו לקיבוץ יראון. בדקנו את אחת החורשות בסביבה המתאימה לאירוח קבוצה, נכנסנו לקיבוץ וצפינו בטיילת פסלים טבולה בנוף פסטורלי, מהול בשקט וכל הרכיבים לה זקוק כל אחד מאתנו בשביל להתנתק קצת מהמולת היומיום.

לאחר האתנחתא הגענו ליקב הרי הגליל לסיור. יקב הרי הגליל שוכן בין כרמיו בהרי הגליל העליון. יינות היקב מבטאים את איכות הקרקע והאקלים הייחודי לאזור.
היקב הינו מבנה רחב ידיים, אשר עוצב כמבנה גדול המשתלב עם הטבע. שילוב של אלומיניום ועץ אלון פסענו מהופנטים (ולא, עדיין לא שתינו) אחרי המדריך האדיב והמקסים שליווה אותנו. שמענו על תהליך הייצור וצפינו בחביות היפהייפיות הניצבות וממתינות. לכל חבית יש סיפור וחיים משלה ולמדנו כיצד מייצרים חביות עץ, קצת היסטוריה על היקב והייחודיות שלי.
הגענו לשלב הטעימות.

חיכו לנו כוסות יין בוהקות ושפע של יינות לטעימה. יינות המופקים מזנים שונים בעלי טעמים שונים. חלקם דומיננטים וחלקם פירותיים.
פתיחה מרעננת ומשובחת לחלק הקולינרי של היום
סיימנו בחנות היין של היקב ובחרנו לנו יין אחד שנוכל לשתף גם חברים בכל הטוב הזה.
מהיקב המשכנו בכביש, בדרך קיצור למושב דישון. על הקיצורים אחראי האיש שאיתי שדומה שהוא והטבע אחד הם. אני בזמן הנסיעה התמסרתי לשירים ברדיו, למזג אוויר המושלם ולשמש המלטפת. קצת אתנחתא לפני פעילות האקסטרים הבאה.
הגענו לחוות טרקטורונים עצומה במושב דישון, המציעה צי רכבים במבחר רחב. את פנינו קידם צוות העובדים והנהגים האדיב ומייד הגיע גם תמיר בעל הבית לקבלת פנים. פגשנו בצוות מקצוען שמארח קבוצות, ישבנו לסגור את האירוח של הקבוצה שמגיעה לשם בקרוב.

לאחר תדרוך בטיחות יצאנו לשטח למסלול העולה לקרן נפתלי. נהיגה נעימה, שבילים מלאי ירוק וריח משכר של פריחה.
בקרן נפתלי הריאות הטיבה עמנו וצפינו באגמון החולה בתצפית מרהיבה. המדריך שלנו הגיש לנו תה עם סוכר מקורמל ותערובת צמחים משגעת.
פינינו לנו כמה דקות של שקט והתמסרות למרחבים. האיש שלי נרגש ונלהב מספר לי על ייבוש האגמון, על הכבישים הנגלים לעיניי ועוד ועוד סיפורים שדומה שהיום הזה נועד רק לו. המשפט האדם זקוק לטבע משיריו של אביו מהדהד לי. כמה הוא נהנה מההסברים, מהשדות, מהצבעים והסיפורים מתמסר ושופך מידע בריגוש רב.

שבנו מרוצים ונינוחים למתחם הטרקטורונים ונפרדנו לשלום.
מרחק 10 דקות משם חיכה לנו צוות מרכז המבקרים של יקב רימון. רבות סופר על היקב ועל הטעם המובחר של היין המופק ממנו אך אנו התרגשנו ונהנינו מהסיפור המשפחתי שעומד מאחוריו. צפינו בסרט המספר איך הכל התחיל נוסטלגיה אפפה אותנו ואם לא די שוב מזגו לנו יין והתחלנו בטעימות.

את הביקור סיימנו בהכרות עם מוצרי הקוסמטיקה המופקים מהרימון, יצאנו בפנים נוצצות, ריחניים מתמיד.
המעבר לשעון הקיץ עשה את שלו, למרות שהשעה כבר שש יש עוד זמן. זמן גלילי שלא נגמר
הטמפרטורה קצת ירדה. שוב עלינו ונסענו בשביל קיצור לבת יער, חלפנו על שרידי בית כנסת ודומה שטיול אמצע שבוע מזמן למי שחפץ טיול כמעט אישי. אין הרבה רכבים ואנו כמעט לבד.
הגענו למסעדת בת יער, בקתת עץ מזמינה המוכרת לרבים ותמיד כיף לחזור אליה. זה הזמן לספר לכם שגם טבעונית שכמותי נהנתה מאד מהמנה הטבעונית המוגשת והאיש שאיתי חובב הטבע התמסר לבשר המוגש במקום ולנזיד בוקרים המפורסם.

בשלב זה כבר וויתרנו על הבירה אך לא וויתרנו על קריאה בעיתון הבית המספר את סיפור המקום ועל העובדים. הטאץ האישי עשה לנו את זה.
מחבר אותך קצת יותר לספסל עץ שישבנו בו ומספר את סיפור המקום שקם מחלום חד קטן והפך לשם דבר.
האיש שאיתי התפנה לפתור משחק חשיבה בדמות 2 פרסות ברזל החובקות טבעת ולא זזנו משם עד שהוא הצליח. טוב קצת אגו ביום שליו שכזה, מקובל עלי. נהנינו מכל רגע.